יש הרבה סוגים של אידיאלים. איך צריכה להיראות זוגיות, משפחה, או אפילו מדינה. מהם חיים אידיאליים, איך מתנהל אדם אידיאלי, או מהי העבודה האידיאלית.
האידיאל במסורת הזן הוא דמות הבודהיסטווה, אדם שהחליט לשים את המרדף אחר שחרורו האישי בצד, ובמקום לחפש הארה עבור עצמו, הוא מקדיש את חייו לנסות לעזור לכל היצורים החיים.
אכן אידיאל ראוי, אולי אחד הראויים יותר שהכרתי בחיי, אבל כל אחד יכול להבין שלא ניתן באמת להגשים אותו במלואו, גם אם ממש רוצים.
אז כן, ישנם הרבה סוגים שונים של אידיאלים, אבל יש דבר אחד שמשותף לכולם – הם לא יכולים להתקיים במציאות. האידיאלים פשוטים, אבל המציאות מורכבת. לנו יש את האידיאלים הפרטיים שלנו, אבל יחד איתנו חיים בעולם עוד אנשים. לרוב, האידיאלים של כולם לא זהים או תואמים, ולכן הם כמעט אף פעם לא מתממשים.
אז למה צריך אותם? כי הם מראים לנו את הכיוון. הם מביאים פשטות למורכבות של המציאות. הם עוזרים לנו לדעת לאן להמשיך, גם כשקשה ואנחנו לא מצליחים לראות לאן אנחנו הולכים. הם מאירים לנו את הדרך, ומזכירים לנו שגם אם עד עכשיו לא הצלחנו, תמיד אפשר להמשיך לנסות ללכת בכיוון הנכון.
אני אולי לא יכול להגשים אידיאלים, וזה בסדר גמור, אבל מה קורה אם אני צריך להפוך לאידיאל? הרי עבור ילדים, בייחוד כשהם בגיל צעיר, ההורים שלהם מהווים עבורם אידיאל. זה אומר שהילדות הקטנות שלי מסתכלות עלי, ומבחינתן מה שהן רואות זה המודל לאבא, גבר, ואדם – אידיאלים.
אמאל'ה...
מה שנקרא, בלי לחץ.
אתמול בעודי נוסע באוטו יחד עם הבת שלי ובמקביל שקוע במחשבות על כתיבה ועל אידיאלים, האטתי, והטלפון שלי החליק ונפל לצד המושב שלי. בזמן שאני מנסה לגשש בעקבות חוט המטען ולאט לאט למשוך בעדינות את הטלפון חזרה אלי, תוך כדי נסיעה, חלפו במוחי המחשבות הללו:
"לעשות כל כך הרבה דברים בבת אחת, זה ממש לא זן."
"רגע... כשהבת שלי תקבל רישיון נהיגה, היא תעשה בדיוק מה שאני עושה עכשיו".
"אוי ואבוי. עד שיש לי הזדמנות לתת דוגמה טובה, זה מה שבחרתי לעשות. ממש אידיאלי..."
"היי! הצלחתי להרים את הטלפון! יש!"
"איזה אידיוט".
הבת שלי לא הייתה מודעת לדיון הפנימי העמוק הזה, ואני מקווה גם שהיא לא הייתה מודעת למה שעשיתי, אבל אחר כך באמת הרגשתי תחושת אכזבה. הייתה לי הזדמנות מצויינת לתת דוגמה טובה, ופספסתי אותה.
אחרי כמה דקות של נסיעה, שוב האטתי לפני רמזור, ושוב הטלפון נפל.
חייכתי.
תמיד אפשר להמשיך לנסות ללכת בכיוון הנכון.
"את יכולה להרים בבקשה את הטלפון?" ביקשתי ממנה, "אני לא רוצה להתעסק עם זה בנהיגה".

Comments