אני רוצה לספר על רגע מדהים שהיה לי.
השמיים היו בהירים, ישבתי לי בנוחות, טובל באור שמש נעים. לידי ישבה אישה יפה, מוזיקת ג'אז קלה התנגנה ברקע. לקחתי נשימה עמוקה והרגשתי נינוח ושלו.
ומה עוד מדהים? שזה לא היה במלון מפואר או בחוף אקזוטי, זה גם לא היה בחופשה ואפילו לא סתם ביום שקט בבית.
זה היה בתחנת אוטובוס ליד כביש מהיר בדרך לעבודה. מכוניות חלפו על פני במהירות וברעש, אנשים עצבניים שחיכו בתחנה התלוננו על האוטובוס שמאחר, המוזיקה התנגנה מהטלפון באזניות, את האישה שלידי לא הכרתי, והיא גם לא ממש התעניינה בי.
אבל היא באמת הייתה יפה, מזג האוויר היה טוב, השמש הייתה נעימה והמוזיקה הייתה מעולה.
אנחנו חיים רק ברגע הזה, אז ממש כדאי שנלמד ליהנות ממנו.

נ.ב.
אחרי שכתבתי את הקטע הזה שאלתי את עצמי איך אני יכול להעביר את התובנה הזאת גם לילדות שלי, אז בערב כשחזרתי הביתה מהעבודה הצעתי להקריא להן את מה שכתבתי בתור סיפור לפני השינה. היה מוצלח, והן ביקשו שאקריא שוב ושוב (למרות שהן קצת כעסו כל פעם שהזכרתי את האישה היפה...)
Comments