קערה עם אגוזים

כשהכל טוב קל מאוד להסתובב רגוע, עם חיוך קטן, ולדבר ולכתוב על זן.

אבל מה עושים כשהמצב שונה?

אני חווה בימים אלו תקופה של עומס, שינויים ולחצים בכל פן של החיים, מהבית עד העבודה. חששות ותחושות בנוגע לאירועים ואנשים נוכחות ביומיום, אפופות באווירה של חוסר ודאות וחוסר נוחות.

זו לא "עוד תקופה עמוסה". למעשה, הפעם הקודמת שחוויתי תקופה כזו הייתה לפני הרבה שנים, עוד לפני שהתחלתי לתרגל זן.

זאת דווקא נקודה מעניינת, חשבתי לעצמי. יש פה הזדמנות לראות אם קיבלתי משהו מהתרגול. האם למדתי איזה כלי או תובנה שיאפשרו לי להתמודד עם מצבים כאלה, שהיו מאוד קשים לי בעבר.

אז ברמה הבסיסית אני יכול להגיד שכן. למדתי שהרבה מהדברים שמעיקים עלי עכשיו הם לא דברים שבאמת קורים, ואולי בכלל לא ייקרו, ובכלל לא בטוח שהאנשים סביבי רואים את זה באותה צורה כמוני. את זה אני כבר יודע.

אבל מה עושים עם הידיעה הזו? איך מצליחים להפוך הבנה להפנמה? איך אני אצליח לא רק לדעת את זה, אלא באמת להרגיש אחרת?

אז למזלי, זן הוא "תרגול" הרבה יותר מאשר "לימוד", והתרגיל הכי נפוץ ובסיסי לחזור לכאן ועכשיו הוא פשוט לציין לעצמך את מה שאתה רואה מולך באותו רגע.

זאת נשמעת שיטה פשוטה אבל היא ממש לא, מפני שלרוב אנחנו נאחזים בשאלה כלשהי, ולא מצליחים לשחרר ולראות את מה שיש מולנו. אבל מי אמר שהשאלה שאנחנו שואלים את עצמנו היא השאלה הנכונה?

יש הרבה סיפורים על תלמידי זן שהיו מנסים לאתגר מורים עם שאלות פילוסופיות בסגנון "מה זה זן?" או "מהו טבע הבודהה"? והיו מקבלים תשובות מאוד לא פילוסופיות או אפילו לא "ממלכתיות" כמו "שק פשתן", "מקל עם צואה" וכן הלאה... ולמה? כי זה בדיוק מה שהיה מול אותם מורים באותו רגע, וזה מה שהם מלמדים ומתרגלים בעצמם – להיות בכאן ועכשיו, ואילו דווקא השאלה הפילוסופית היא סוג של אשליה.

אז החלטתי לנסות בעצמי. יצאתי להליכה, ובדרך שאלתי את עצמי שאלות על החיים, על עבודה, על זן.

ועניתי:

"המדרכה אפורה".

"השיח ירוק".

וכך הלאה.

כי זה מה שבאמת היה מולי באותו רגע, ולא השאלות או הדברים האחרים שהיו למעשה רק רעש בראש שלי.

מדרכות, שיחים. הדברים די פשוטים, בסופו של דבר. גם אנשים.

אתמול שוחחתי עם חבר, שיודע מה עובר עלי לאחרונה.

"מה שלומך?" הוא שאל.

"יותר טוב" אמרתי.

"יותר טוב, כלומר טיפלת בכל הדברים?"

"טיפלתי בגישה שלי לנושא", השבתי.

בינינו, זה הרי העניין.

תמיד.