top of page

משבר מוטיבציה

אני לא בזן. אני מרגיש ככה כבר כמה שבועות.

התקופה לא פשוטה, הקורונה משתוללת, אנחנו בסגר שלישי והשחיקה מתעצמת. הסבלנות פוחתת, ואף על פי שאני מצליח להתמיד במדיטציה, אני מרגיש שזה לא עובד כמו פעם. הרבה פעמים אני לא מצליח להישאר רגוע כמו שאני רוצה, לא מצליח לחוות את הרגע כמו שפעם הצלחתי, ובעיקר אני מרגיש שאני כעוס וחסר סבלנות, וכיוון שאנחנו כל הזמן בבית, זה יוצא בעיקר על הבנות שלי.

ניסיתי לקבל קצת השראה מקריאה על זן ונושאים אחרים, אבל בסופו של דבר זה הרגיש לי כאילו אני מנסה לקרוא ספר על ריצה כדי להיכנס לכושר. ואז פתאום חשבתי, שאם אני הרי אומר שזן זה יותר אימון מאשר תיאוריה, אז למה שלא נחפש בעולמות האימון את התשובה לשאלה איך חוזרים להתאמן כשמאבדים מוטיבציה?

למזלי, בתחום האימון הגופני יש שפע של עצות על איך להתמיד באימון, איך להחזיר את המוטיבציה את האפקטיביות ועוד מונחים שאולי פחות נשמעים "זן" אבל כרגע, ברגע הזה בזמן היו מאוד רלוונטיות אלי. הדברים די חזרו על עצמם, והנה העיקריים: גוונו את צורת האימון, התאמנו עם חבר או הצטרפו לקבוצה, הזכירו לעצמכם למה בכלל אתם מתאמנים וגם עצות על חידוש או ריענון הציוד בו אתם עושים שימוש.

ואכן, רוב העצות שימושיות מאוד גם בתרגול זן: יש מגוון צורות של תרגול, ואף על פי שהעיקרית היא מדיטציה, ניתן לתרגל זן כמעט בכל היבט של חיי היומיום, משטיפת כלים עד עבודה בגינה. אפשר לשלב זן עם תרגול פיזי כמו לדוגמה טאי צ'י ויש עוד דוגמאות רבות. תרגול בקבוצה הוא מקובל מאוד, ואם באמת תרצו, תוכלו גם למצוא מקומות מהם תוכלו לרכוש כריות מדיטציה ושלל אקססוריז אחרים.

ואצלי? היה יום חורף ולא התחשק לי לצאת מהבית. בשיטוטים שלי בחיפוש אחר הגיוון הנכון עבורי נחשפתי לאומנות הקליגרפיה, והחלטתי להתנסות בקליגרפיה של מעגלי זן. קראתי קצת על זה, ובתנופת עשייה של חובבן מוחלט, קמתי ונעמדתי מול ארון חומרי היצירה של הבנות שלי. מבטים חשדניים נפנו אלי מכמה מקומות בסלון, אבל לא היססתי, מצאתי מכחול, צבע גואש שחור ודף לבן.

אבא הולך לצייר עיגולים, הסברתי לקטנה, בעודי מסדר את הציוד על השולחן. זה סוג של תרגול מדיטציה, הסברתי לגדולה, מנסה לתת לה הסבר מעמיק.

המבטים התחלפו מחשד לדאגה.

אני בשלי. חמש דקות של מדיטציה לנקות את המחשבות. ואז פוקח עיניים, נושם, טובל את מכחול בצבע, נושם, מניח את המכחול על הדף, נושם, ובאבחה אחת מצייר מעגל.

מעגל לא מושלם. דיו לא נכון. מכחול לא מדוייק. נייר לא מתאים.

נהדר. לא מושלם באופן מושלם. בדיוק כמו אותו הרגע.

חזר לי החיוך. חזרה המוטיבציה. חזרתי לכתוב.



Comments


Post: Blog2_Post

תודה! להסרה יש להשיב "הסר"

bottom of page