דברים אלו מוקדשים ללוחמי ומפקדי פלוגת ברוש, גדוד 82
לא מדיטציה ולא נעליים.
השעה היחידה שהביאה לי שקט בשבועיים האחרונים הייתה כשביקרתי אתכם, החברים שלי מהמילואים.
כן, במלחמה הזאת אני כבר לא על מדים. אבל אני לא יכול שלא לחשוב עליכם בכל רגע.
כשראיתי אתכם, חבורה של אנשים רגילים לגמרי, הבנתי שזה הדבר הכי לא רגיל שפגשתי.
תמיד ידעתי את זה גם כשאני עצמי שירתתי אבל לראות את זה מבחוץ היה אפילו עוד יותר חזק.
הרוח הזו, כח אדיר שאי אפשר לראות אבל אי אפשר שלא להרגיש.
בזן מלמדים אותך לשאול כל הזמן "איך אפשר לעזור?", אבל אתם כבר יודעים את התשובה, וברגע שלבשתם את המדים ויצאתם מהבית, כבר עניתם את התשובה הכי טובה שאפשר.
על זה אני קד לכם קידה עמוקה, ואומר תודה מעומק הלב.
Comments